האם ישראל תתעורר בזמן? מחסור חמור בחוקרי AI מאיים על התפתחות התעשייה

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה הצביע על פערים הולכים וגדלים בין מספר הבוגרים שהאוניברסיטאות מכשירות בתחומי הבינה המלאכותית ובין הדרישה אליהם בתעשייה. את המחיר על כך כולנו עלולים לשלם

מירוץ החימוש הקלאסי עסק בספירה והשוואה של כמויות מטוסים, טנקים, וספינות קרב. אלא שבעולם החדש – הדיגיטלי – ההשוואה מקבלת מימדים חדשים. מדינה חזקה היא כזו שבנוסף לגודל צבאה גם יש לה מעמד של הובלה טכנולוגית. אז להשוואת עוצמתה של מדינה התווספו גם תשתיות טכנולוגיות, כמו: דאטה סנטרים, מחשבי על, ענני מחשוב, מפעלי שבבים מתקדמים ועוד. אחד המרכיבים הנוספים שיהפכו מדינה למעצמה בעידן הבינה המלאכותית הוא היקף הטאלנטים שאותה מדינה תצליח להכשיר, ושנדרשים כדי לתמוך בתעשיית AI דינאמית ובעלת השפעה עולמית.
מחסור של חוקרים בתעשייה בכך עסק דו"ח ביקורת מיוחד אותו פרסם מבקר המדינה בסוף שנה שעברה – ועניינו ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית. בדו"ח מצוטט מחקר אותו ביצע מוסד שמואל נאמן עבור הרשות לחדשנות מאוקטובר 2023, ועסק בכימות הפער במומחים בתעשיית ה-AI. מהמחקר עלה שחברות טכנולוגיה בישראל המעסיקות פחות מ-500 עובדים כל אחת, חיפשו כ-2,400 עובדי מחקר בתחומי הליבה של בינה מלאכותית, מהם כ-1,300 בעלי תואר ראשון, ו-1,060 בעלי תארים מתקדמים. לכך יש להוסיף את אלפי העובדים הדרושים בסקטור הארגונים הגדולים, שכלל לא נמדד במחקר.
מנגד, להערכת עורכי המחקר, מספר הבוגרים מהאקדמיה המתווספים לתעשייה כל שנה עומד על 300 עד 400 בוגרים בלבד, ומכאן שכבר במועד ביצוע המחקר, היו חסרים בתעשייה פי חמישה אנשים מכמות הבוגרים שהאקדמיה מסוגלת להכשיר, ותוך שנים ספורות הפער אף צפוי להיות מוכפל.
אחת הסיבות לחוסר הספיקה של האוניברסיטאות בהכשרת כוח אדם לתעשיית הבינה המלאכותית נובעת מהתחרות העזה בין האקדמיה לתעשייה על אותו הון אנושי. מדובר על תופעה עולמית, בה התעשייה מצליחה למשוך אליה סגל אקדמי או מועמדים לסגל אקדמי – על פי רוב בזכות תנאי שכר ומחקר משופרים ביחס למקובל באקדמיה. התחרות הזו מייצרת מצוקה של כוח אדם אקדמי בתחום הבינה המלאכותית באופן שפוגע במחקר ובתהליך הכשרת כוח אדם חדש. בדו"ח מבקר המדינה אף מצוין כי נדרש שינוי מודל התעסוקה של הסגל האקדמי והתאמתו למציאות המתפתחת.
חוסר של למעלה מ-100 חוקרים באקדמיה
אז כמה אנשי סגל חסרים היום בישראל? למורת רוחם של כולם – אין היום בסיס נתונים אחוד ומוסכם לגבי היקף אנשי הסגל העוסקים בתחומים של AI. רשות החדשנות מסרה כי קיימים בישראל בין 70 ל-120 חוקרים אנשי סגל אקדמי במדרג הגבוה של התחום, ומנגד הצורך נאמד על כ-250 חוקרים.
הפערים נשמעים קטנים, ולכאורה עוד קצת יותר מ-100 חוקרים היו מביאים את המערכת לכושר ספיקה שהשוק דורש. אולם מנין מביאים בצורה מיידית 100 חוקרים במדרג הגבוה של התחום? זו שאלה שמדינת ישראל חייבת למצוא לה פתרון, כי זה בדיוק מה שיעשה את ההבדל בין הפיכתה של ישראל למעצמת בינה מלאכותית – לבין עוד מדינה בעלת יכולות AI.
כ-100 מיליארד שקלים הכנסות למדינה
כדי להבין מה עומד על הפרק צריך להבין את כלכלת הבינה המלאכותית. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה העריך כי ההשפעה של בינה מלאכותית על הכלכלה בישראל עשויה להניב תוספת של 115 עד 490 מיליארד שקלים לתוצר הלאומי, וכ-40 עד 130 מיליארד שקלים תוספת לתקציב המדינה עד שנת 2030. רק לשם השוואה, התרומה הכוללת הצפויה של תגליות הגז הטבעי בישראל לתקציב המדינה עד שנת 2030 מוערכת בכ-110 מיליארד שקלים. המשמעות היא שתחום הבינה המלאכותית בעל פוטנציאל להפיק הכנסות לאוצר המדינה לא פחות מאשר כלל תגליות הגז. אילו רק מדינת ישראל הייתה משקיעה בפיתוח סקטור הבינה המלאכותית את אותה אנרגיה, תקציבים, תשומת לב והשקעות שהיא השקיעה בפיתוח סקטור הגז. לסיכום, הבעיה מוכרת – חסר סגל אקדמי המתמחה במקצועות הבינה המלאכותית; ללא סגל אקדמי – לא יוכשר די כוח אדם הדרוש להגדלת תעשיית הבינה המלאכותית; וללא הגדלה של התעשייה ופיתוחה לא תקטוף המדינה את הדיבידנדים ממהפיכת ה-AI.
על מדינת ישראל מוטלת החובה כבר עכשיו להפנות את תשומת ליבה והמשאבים שלה לטובת הכשרת הטאלנטים הנדרשים לתעשייה, ולהביא להרחבת בסיס הסגל האקדמי הבכיר בתחום. כל התמהמהות, כל עיכוב, כל דחייה או איחור – יבואו על חשבונה של תעשיית הבינה המלאכותית הישראלית, ועל חשבונה של המדינה כולה.
הכותב ליאור לוי הוא מנכ"ל ומייסד חברת הטכנולוגיה פרולוג'יק (Prologic)
לכתבה המקורית